החלטה בתיק רע"צ 15859-10-12

1.         זוהי בקשתם של המבקשים, החייבים בתיק הוצל"פ 01-68498-09-9,ליתן להם רשות ערעור על החלטתה מיום 27.8.12, של כב' רשמת ההוצל"פ מירב כפיר.

            למרות שהעתק ההחלטה צורף לבקשה כנספח מס' 1 מציינים המבקשים כי בקשתם מתייחסת להחלטה מיום 9.9.12.

            העתק החלטה מיום 9.9.12 לא צורף לבקשה אף לא מצאתי בתיק ההוצל"פ החלטה ממועד זה, שכנראה מעולם לא נתנה ואין זה אלא טעות קולמוס בבקשה.

            מכל מקום החלטתי מתייחסת להחלטתה של הרשמת מתאריך  27.8.12, כפי שאף תגובת המשיב מתייחסת להחלטה זו.

2.         בבקשה נטען כי בהחלטת הרשמת האמורה נדחתה בקשת המבקשים לקבוע כי עומדת להם הגנת דייר מוגן, ולכן אין לפנות אותם ולחילופין נדחתה בקשתם להסדרת דיור חלוף.

            המבקשים עותרים כי ביהמ"ש יקבע כי עומדת להם הגנת דיירות מוגנת ומשכך אין לפנות אותם מהנכס, ולחילופין להורות על סידור חלוף באופן שימשיכו להתגורר בנכס תקופה של חמש שנים.

            ראוי לציין כבר עתה כי הבקשה שבפניי ארוכה ומסורבלת באופן חריג, כוללת  117 סעיפים ולו נוסף תצהיר הכולל 113 סעיפים.

            הבקשה כוללת עניינים רבים שאינם רלוונטיים לבקשה שבפניי, כמו למשל ההליך האזרחי המתנהל בין הצדדים בבית המשפט, וכן מועלות טענות שכבר נדונו, טענות משוחזרות שהוכרעו בפסק דין סופי וחלוט.

            בקשה זו למתן רשות ערעור הינה המשך לבקשות ולערעורים האינסופיים של המבקשים שנראה כי מטרתם אינה אלא לעייף את המשיב ולדחות את הקץ.

3.         המשיב הגיש תגובה מפורטת הכוללת 150 סעיפים וכן צורפו נספחים הרלוונטיים לבקשה ולתגובה.

            התגובה מתייחסת הן לבר"ע והן לבקשה לעיכוב ביצוע הפינוי שבקשו המבקשים עד להכרעה בבר"ע.

            הואיל והחלטה זו עניינה בבקשה למתן רשות ערעור, אין צורך בהחלטה נפרדת בבקשה לעיכוב ביצוע.

            המשיב סבור כי יש לדחות את שתי הבקשות, מהנימוקים המפורטים בתגובה, ולא אחזור כאן על הנטען בתגובה.

4.         בבקשה שבפניי כורכים המבקשים שני עניינים שונים ונפרדים, האחד זכותם לדיירות מוגנת והשני זכותם לסידור חלוף, ועוד נטען כי שני העניינים עמדו בפני הרשמת להכרעה.

            לא היה ולא נברא.

            בפני הרשמת עמדה רק הבקשה לסידור דיור חלוף ולעניין זה נתנה החלטתה. אף חילופי התגובות והתשובות שקדמו למתן ההחלטה ואף הדיון בפני הרשמת ביום 5.7.12, עניינם היה דיור חלוף בלבד.

            במצב דברים נתון זה אף החלטתי מתייחסת לסידור הדיור החלוף ולא מעבר לכך, ראה נספחים ח.ט.י, י"א לתגובת המשיב.

            בתחילת ההחלטה הגדירה הרשמת את השאלה שעמדה בפניה כמשמעות חתימת המבקשים על שטר המשכנתא הכולל וויתור על הזכות לסידור חלוף, לרבות זכויות של דייר מוגן, בהתייחס לטענתם שלא הבינו את האמור בו.

5.         ראוי לציין כי טרם מתן החלטת הפינוי קיימה הרשמת דיון במעמד הצדדים כשהמבקשים מיוצגים, בדיוק כפי הוראת סעיף 38 (א1) לחוק ההוצל"פ.